גיליון 142 

החוטמית הזיפנית בפריחה

 

האתגר שעדיין לא נענו לו – הגמלאים תורמים לכלכלה ולתרבות

כתבה מינה פלג 

אומנם הבלורית והצמה האפירו וייתכן שנעלמו, אבל עוד נשאר אותו להט הנעורים לעבוד, לתרום, ללמד, ללמוד, לעסוק ב"פנאי רציני" ולנסוך משמעות חדשה בשנות הגמלאות.

על פי המשרד לאזרחים וותיקים יש בישראל כ-800.000 אזרחים וותיקים שמהווים ציבור הטרוגני מההיבט האתני והתרבותי, שמנסה לתת לשעות הפנאי ביטוי איכותי ומגוון ועל פי דרכו.

ניתן למצוא אותנו הגמלאים בני ה-60 ומעלה- צעירים ומבוגרים יותר- כמעט בכל הצגה בעיר, בחוגי ספורט, מחשבים, יוגה, שזירת חרוזים, לימוד קבלת הארי הקדוש או פילוסופיות מזרחיות, תפירה וסריגה, התנדבות, ומה לא!

אנחנו נוהרים לקונצרטים שבפרק הירקון כדי לנענע את עצמותינו הנושנות בתוך העשן וקרני הלייזר המסנוורים ולצלילים מחרישי אוזניים של מוזיקת שנות ה-60 בביצוע אומנים וותיקים לא פחות מאיתנו. אנחנו ממלאים קבוצות של מטיילים בארץ ובעולם… וכמובן נהנים מאוד מימי ה-”שלישי בשליקס".

מדוע אם כן בבואנו לכתוב כתבה על התרומה לכלכלה ולתרבות של הגמלאים בתחומי הפנאי, לא מצאנו מחקרים מקיפים או התייחסות ראויה לנושא זה?

מדוע נבחרינו, מתכנני תכניות הטלוויזיה, פרסומאים, אנשי אקדמיה, לא מצאו עדיין את הנוסחה הנכונה להכיר, לחקור ולהתייחס לציבור הגמלאים בשנות ה-2000 ככוח כלכלי, תרבותי וחברתי שחייבים להתחשב בו? האם הנושא לא מספיק סקסי?

אנחנו הגמלאים לא רק צרכני בתי הורים, סבים וסבתות לנכדים חמודים, בני אדם בסוף חייהם חסרי אונים או יכולות להחליט, כפופים מעול החיים (נכון, אנו  גם כאלה), אך אנחנו גם משענת רגשית, מעשית וכלכלית של ילדינו הבוגרים, אנחנו מסייעים בטיפול ובחינוך של הדורות הבאים, אנחנו צרכני "תעשיית תרבות פנאי" על כל גווניה ורבדיה אשר מייצרת רווחים ומספקת אלפי מקומות עבודה, וכמובן רבים מאיתנו ממשיכים לעבוד!

אם כן, אנשי אקדמיה…היכן אתם? האתגר מונח לפתחכם!         

 ארץ זבת חלב-  האמנם?                                                  

 כתבה: זהבה קורנברג – דיאטנית קלינית מוסמכת  

בחג השבועות אנו נוהגים לחגוג עם מאכלים ומטעמים עשויים מחלב ומוצריו.

קיים ויכוח סוער מזה שנים בין מדענים המצדדים בעד צריכת חלב ומוצריו, המדגישים את חשיבותו של החלב לגוף האדם, לבין המתנגדים לו אשר מספרים על הנזק שהוא גורם. הדיונים בנושא זה לא הובילו עד היום להמלצה גורפת חד משמעית.

המצדדים בעד – הם הדיאטנים הקליניים.

החלב עשיר בחלבון שנספג טוב בגוף, ויטמינים מקבוצה B וויטמין D, ומינרלים חיוניים כמו: סידן, מגנזיום וזרחן.

חשיבות הסידן היא לבניין העצמות והשיניים ומניעת בריחת סידן ואוסטיאופורוזיס.

חשובה במיוחד ההקפדה היום יומית על צריכת החלב ומוצריו בילדים, בנערים ונערות מתבגרים. מרכיביהם חשובים הן לגדילה וצמיחה תקינים, והן להתפתחות בריאה של מערכת השלד והשיניים אשר נבנים עד גיל 20.  אין עדיין חלופה שהיא מספיק בריאה ועשירה.

בשנת 2004 התקיים דיון ב"וועדה לקידום מעמד האישה" בכנסת, בדבר הקשר שבין צריכת מוצרי חלב לאוסטיאופורוזיס – בריחת סידן מהעצמות ופגיעה בצפיפות העצם. בדיון השתתפו מומחים ממשרד הבריאות וקופות החולים בישראל אשר הביעו דעה בעד ונגד. ההחלטה שהתקבלה הייתה שיש להרבות באכילת מוצרי חלב עשירים בסידן כמקור עיקרי לסידן ולמניעת הידלדלות העצם.

גם האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים חיזקה את הטענות בנוגע ליתרונות החלב עם פרסומו של נייר עמדה, ולפיו מומלץ מאד לשלב חלב ומוצריו בתפריט היומי של ילדים.

נמצא גם קשר מוכח מדעית, בין צריכה של מוצרי חלב דלי שומן יחד עם ירקות ופירות     לבין הירידה בלחץ הדם – דיאטת DASH.

כמו כן נמצא במחקרים שנעשו בשנים האחרונות, שצריכת חלב דל שומן יחד עם מיץ הדרים העשיר בוויטמין C מסייעים לירידה במשקל  ומגבירים תחושה של שובע.

המתנגדים – הם הנטורופתים

יש אמנם אנשים באוכלוסיה אשר רגישים לחלב. יש הרגישים ללקטוז (סוכר החלב) בשל העדר האנזים לקטז בגופם, אשר תפקידו לפרק את הלקטוז למרכיביו ולסייע בעיכולו. ויש הרגישים לקזאין (חלבון החלב) ומפתחים אלרגיה קשה של פריחה ושלשולים.

אם וכאשר מתגלה רגישות לאחד מהמרכיבים הנ"ל יש להימנע מצריכת חלב ומוצריו. ההמלצה היום של משרד הבריאות להתחיל עם חלב בתינוקות רק אחרי גיל שנה. אך לאלה שאינם רגישים אין שום הצדקה להימנע מצריכה של חלב ומוצריו אחרי גיל שנה.

מנסיוני כדיאטנית קלינית, קיימת גם עלייה בקרב האוכלוסייה של גיל העמידה ושל קשישים, אשר  מפתחים רגישות לחלב ולמוצריו עם הגיל. הם חשים אי נוחות, בטן נפוחה ויציאות רכות. גם להם מומלץ להפחית בצריכת מוצרים אלה, או להפסיק לאכול אותם לפרק זמן של 3 חודשים, ולאחר מכן לנסות לחזור אליהם בהדרגה על מנת להיות בטוחים שאכן זו הסיבה לאי הנוחות במערכת העיכול. רבים בגיל זה "מאשימים" שלא בצדק את החלב, כאשר בפועל. יחד עם זאת, מי שחושב שהוא רגיש לחלב פרה כדאי שינסה חלב עיזים, גבינות ויוגורטים של כבשים או של עיזים, לפני שמחליט להפסיק לצרוך מוצרים אלה.

בלקטוז, וגם מי שחסר בגופו האנזים לקטאז לא סובל משלשולים אחרי אכילת גבינה צהובה. פתרון נוסף הוא לקחת תוסף תזונה שמכיל את האנזים לקטאז לפני אכילה של מוצרי חלב.

הקמע – תעלומת ילדותו הנאצית של אבי היהודי- מארק קורזם*  

כתבה רותי אקר

אלכס קורזם היה רק בן חמש כשנמלט לבדו אל היער בעת שיחידת חיסול לטבית פשטה על כפרו ורצחה את אימו ואחיו יחד עם שאר יהודי העיירה האחרים.

לבדו בעולם הוא הסתתר ביער, חיפש מזון ובגדים על גוויות החיילים וכל זאת בקור מקפיא של החורף הרוסי, עד שגילתה אותו כיתת חיילי אס,אס, לטביים. בתושיה רבה הצליח אלכס הקטן להסתיר מהחיילים את זהותו היהודית ולכבוש את ליבם. והם הפכו אותו לקמע של יחידתם. העניקו לו דרגת רב"ט ומדי צבא מלאים הגזורים לפי מידתו. עד מהרה הוא הפך להצגה המשעשעת וכוכב בסרט תעמולה נאצי.

אחרי 63 שנה של שתיקה מעיקה, והוא כבר בעל משפחה באוסטרליה, גילה אלכס את הסוד הנורא לבנו מארק, הסטוריון המתגורר באנגליה, מה שעורר אותו להתחקות על עקבות עברו, לנסות לגלות את שמו האמיתי, למצוא בני משפחה ולאתר את כפר הולדתו.

מעתה לא רק האב צריך להרכיב מחדש את תמונת חייו. אף הבן נזקק לכך, והוא עושה זאת בחברת אביו בהדרגה ובעוצמה מצטברת, ומתעד את החיפוש אחר זהותו האמיתית של הנער הגדל בלי שם, בלי תאריך לידה ובלי כתובת מגורים. בסופו של החיפוש נחשפים גילויים חדשים על משפחתו של קורזם והוא לומד, לראשונה מהו שמו האמיתי. איליה סולומנוביץ גלפרין.

הספר הזה, שכתב הבן, מסמל את סופו של החיפוש.

הקמע הוא סיפור מפתיע ומרגש, הממחיש כיצד אדם שזהותו אבדה, יחפשה גם בזקנתו.

(הוצאת כנרת, זמורה, ביתן)

מגילת רות, פנים רבות לה
כתבה מינה פלג

חג השבועות הגיע! תוך כדי אכילת עוגות ופשטידות, זלילת בלינצ"סים מתוקים ומיני מאפים – כולם על טהרת מוצרי חלב, חלקנו מפנים גם זמן לשמוע את קריאת מגילת רות בבתי הכנסת.

מדוע נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות? משמעויות רבות לכך:

*חג השבועות הוא חג חקלאי, חג הקציר, והאירועים שמתוארים במגילה מתרחשים בזמן “תחילת קציר שעורים”, בשדה ובגורן בבית לחם.

*חג השבועות הוא חג מתן תורה. מעמד קבלת התורה בהר סיני נחשב מעין אירוע של גיור של כלל בני ישראל, ובמגילה מסופר על רות המואבייה, אשר עוברת גם אירוע של גיור – "כי אל אשר תלכי-אלך ובאשר תליני-אלון, עמך עמי, ואלוקייך-אלוקי" אומרת רות אל נעמי.

*בחג השבועות על פי המסורת, נולד ונפטר דוד המלך, ובמגילה נכתב שהוא היה הנין של רות המואבייה.

בנוסף לכל אלה מאפשרת המגילה הצצה לחברה באותם הזמנים, מעמד האישה, היחס לזר ולחלש, שאלות של צדק חברתי.

זהו סיפורן של נעמי-האלמנה ללא ילדים, ורות-כלתה המואבייה השבות לבית לחם ממואב והן נתקלות ביחס מתנכל ובנקמנות מצד הנשים המקומיות, ונעמי אף נידחת ע"י קרוב משפחה ולא זוכה לדין צדק.

אפשר היה לצפות שבחברה פטריארכאלית שבה לגברים כל הזכויות והכוח יישארו רות ונעמי במעמדן הדחוי והנחות, אך בכוחן וביוזמתן הן משנות את גורלן ומניעות את עלילת הסיפור: נעמי שבה אל ביתה, רות מוותרת על מולדתה ומצטרפת אל חמותה כנגד כל הסיכויים.  במצוות נעמי יוצאת רות לשדה ללקט מהתבואה ואל הגורן כדי לגרום לבועז לעשות מעשה.

 

במגילה ניתן למצוא גם ממד של אחריות הכלל כלפי החלש, העני, והזר  בחברה. יש ביטוי מעשי של חוקי התורה ובהם דרישה לתת חלק מהיבול לעניים "בתבואה ובעצים" אותם צריך החקלאי להשאיר בשדה ואינו רשאי לחזור ולקחת אותם כדי שהעניים והחלשים בחברה יוכלו לבוא בעצמם לאסוף ולקטוף. המדובר בשיבולים שנפלו מידיהם של הקוצרים, באלומות ששכחו הקוצרים בשדה או הושארו בכוונה לטובת העניים.

וכך כתוב במגילה: “ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקוצרים".

בחברה של ימינו אשר מתלבטת בכל אותם הנושאים, האם ניתן ללמוד משהו ממגילת רות?

יוקר המחירים מול פנסיה נמוכה

 כתבה: אילנה צבר-וינר 

לאחר ש"בדקתי" את הרצפות בדירתי מקרוב וגם את המצב בב"יח קפלן,יצאתי חמושה בגבס ומנשא וברצון לבדוק מה קורה לחברי האזרחים הותיקים שממעטים להגיע לחלק מההרצאות הנפלאות העומדות לרשותם בבית האזרח הוותיק ,כשאני רואה אותם משוטטים במרכולים בעיר.

הרי  יכלו הם לשמוע (להלכה) הרצאה מאלפת מפי אחד מהמרצים הנהדרים והנה הם פה בודקים מחירים ומביטים במוצרים (למעשה)..

פניתי ושאלתי כמה מהם ולמדתי לדעת שהסיבה היא שחלק גדול מחברינו הגמלאים אינו יכול לשאת בעלות הגבוהה יחסית של ההרצאות לפנסיה שלהם.

חלק די גדול מהגמלאים אינו יכול להרשות לעצמו לשמוע את כל ההרצאות אלא לברור ולמצוא את המיטב המעניין לדעתו למול הסכום אותו יוכלו לממן.

רוב הפנסיות של האזרחים הותיקים ממוצעות ואף למטה מכך ולמרות שהחוגים המוצעים מרתקים ומבוקשים –הם אינם זולים  וכך עומדים להם חברינו הגמלאים בנקודת מפגש מעיקה בין הרצוי והאפשרי (לכיס).

קיימת דעה שמרבית התושבים הותיקים בעירנו שייכים למעמד גבוה שיכול להרשות לעצמו הוצאות גבוהות של תרבות הפנאי בעיר.

כדאי ורצוי  שתיבדק הסוגיה של מספר הקשישים שמתקשים לממן תשלום לחוגים, פעילויות וטיולים כשיוקר המחיה מעיק ומכביד.

בימים אלו קיבלנו "תזכורת"  מהעדה יוצאת אתיופיה. "תזכורת" של חוסר שוויון ויחס מפלה.

 עדה זו, שהגיעה לארץ בלב ונפש חפצה, איבדה גם היא מבניה למען ביטחונה של מדינת ישראל. 

מולו נגטו – עולם מלא /  שלמה חלימה 

לפני כחודשיים קיבלתי שיחת טלפון מאסמרה  נגטו אחות של מולו נגטו ז"ל תושב נס ציונה שנפל לפני שש עשרה שנים בלבנון כאשר נפגע על ידי מטען צד. "סייעת לנו הרבה אז בשעת מצוקתנו ואני שמחה להביא לך את ספר הזיכרון שהוצאנו על מולו". אני מודה שלבי נצבט לשמע מילותיה. מולו היה הבן הבכור שעלה במבצע שלמה מאתיופיה. פירוש השם "מולו" באמהרית "מלא , מושלם". מולו היה ילד יפה במיוחד ונוח באופיו. הוריו היו גאים בו מאוד. באתיופיה לא היה גן ילדים והוא הלך עם אמו וסייע לה בניקיון וכביסה. בגיל 5 עזר במרעה צאן עם אביו. בשנת 1991 עלתה המשפחה ארצה במבצע שלמה . אחרי מולו נולדו עוד 7 אחים ואחיות. המסע ארצה עבר דרך סודן ועולים רבים סבלו ממחלות ייסורים ומוות.  בארץ עבר מולו ללמוד בפנימיות שונות שם סיים בגרות בהצלחה. מולו  התגייס לגבעתי וראה בשרות הקרבי כבוד וזכות לשרת את המדינה. בפעילות מבצעית בדרום לבנון הוא צעד יחד עם המפקד בראש הכוח לפתיחת הציר .  הוא נהרג ממטען צד בעודו מציל את חייליו.. לאחר נפילתו אישים בכירים ביקרו את המשפחה ובהם הנשיא עזר וייצמן והרמטכ"ל דאז שאול מופז. המכה שקיבלה המשפחה  הייתה קשה אבל הסיפור הביא אנשים רבים לסייע להם. בין המסייעים היו ערבים שתרמו למשפחה והזדהו איתה. המשפחה והקרובים והחברים הפיקו סרט על חייו שהוקרן ביום הזיכרון  ועתה גם ספר לזכרו.

ראיינתי את אחותו אסמרה למספר שאלות .

שאלה: כאשר מולו נפל ראיתי את בני העדה מבצעים תנועות בקבוצה המזכירות ריקוד. מה זה היה ?

אסמרה : זה אינו ריקוד. זוהי דרכם של בני העדה האתיופית להשתתפות בצער המשפחה.

שאלה: האם אתם נוהגים לשוחח על מולו בבית ?

אסמרה: בוודאי , זכרו מלווה אותנו  תמיד . בכל שבת וחג רוחו נוכחת עמנו ואנו מזכירים אותו בערגה ואהבה.

שאלה :כיצד והיכן אתם מקיימים את טקסי הזיכרון עליו ?

אסמרה : בכל שנה אנו עולים לקברו בנס ציונה. לאחר מכן יש בבית סעודת מצווה לזכרו וזו הזדמנות עבור כולנו לשוחח עליו.

שאלה :  היום אנו מצויים שש עשרה שנה לאחר נפילתו . האם הורייך הצליחו להתאושש מעט ?

אסמרה :  זה ילווה אותם לעד. אבל אחותי ואחי נישאו ונולדו להם ילדים , וזה מוסיף טעם לחייהם וממתיק מעט את תחושותיהם.

שאלה: האם משרד הביטחון והמדינה עשו כל מה שיכלו  עבורכם ?

אסמרה : המדינה העלתה אותנו ארצה וזוהי זכות גדולה להיות כאן. קיבלנו עזרה ומשפחתנו מודה על כך.

גם מעיק וגם מציק – להגיע (ולא ביוקר) למועדון "אחווה"

מרים י., ניצולת שואה,  נראתה מודאגת ומוטרדת מאוד. היא מספרת שהיא מגיעה 3 פעמים בשבוע למועדון "אחווה", מועדון ניצולי השואה של נס ציונה. "המועדון בשבילי הוא בית חם ושמח, ואני מאוד אוהבת להגיע אליו כי שם אני נמצאת עם אנשים כמוני שמבינים, בלי להוסיף מילה, למה אני לא ישנה טוב בלילה ומה מעיק עלי".

ממה את מוטרדת ? אני שואלת והיא עונה " העלויות היקרות הקשורות ביציאה מהבית. מאחר והניידות קשה לי ואני נעזרת במקל הליכה, אני נזקקת לכל יציאה מהבית להזמין מונית. מחירה של מונית לכיוון אחד 25 ₪, לפי כך אני נאלצת לשלם כל שבוע 150 ₪ למוניות רק ע"מ להגיע למועדון, שאליהם נוספות הוצאות מונית לקופת חולים, קניות או כוס קפה עם חברות "

ברור העניין העלה שכרגע אין לכך תשובות שעשויות לסייע למרים.

"אני מקווה שאולי הפרסום יסייע לי, לחברותי וחברי במועדון, שנתקלים באותה בעיה ונוכל להגיע למועדון ללא העלויות הגבוהות מאוד בשבילנו"

מי ייתן.

חדשות ממרכז יום  

  • בחודש יוני מתוכננת להסתיים הרחבת האגף לחולי אלצהיימר ומחלות דומות במרכז יום לקשיש. המרכז יאפשר קליטה של חברים חדשים לאגף.
  • בחודש יוני יבקרו שופטי א"י יפה לגיל השלישי במרכז יום לקשיש. השנה המרכז מתמודד על הפרסום היוקרתי ביותר "מגן עשור הצטיינות". מזה 10 שנים בהם מתמודד מרכז היום בתחרות זכה ב-100 נקודות מתוך 100 ציון שזיכה אותו ב-10 תעודות של 5 כוכבי יופי, 2 דגלי יופי וסיכת זהב- נאחל הצלחה למרכז יום שמוביל במישור הארצי.
  • בחודש יולי תפתח קייטנה בינדורית ייחודית במרכז יום. בקייטנה ישולבו הילדים בפעילויות חברתיות רבות ומגוונות. הקייטנה תופעל במשך 4 שבועות משעה 08:00-15:30 ותכלול: ארוחות,  צוות מקצועי מבוגר ומיומן ואטרקציות רבות פרטים והרשמה אצל סיגל 9300119.

שבלולי  גבינה

הבצק:

1  חבילה  קטנה קמח תופח (אוסם) מנופה (1/2 2 כוסות)

4 כפות שמרית (או 30 גר' שמרים טריים)

2 כפות מים פושרים

1 כפית סוכר

200 גר' חמאה רכה או מחמאה

2 חלמוני ביצה

1 גביע אשל או שמנת

מעט מלח

לערבב השמרים עם המים והסוכר ולהתפיח. (במידה ומשתמשים בשמרית אין צורך להתפיח).

בקערה גדולה שמים את כל החומרים מוסיפים השמרים ולשים לבצק חלק. במידה ויש צורך מוסיפים מעט קמח.

להשהות את הבצק לשעה לתפיחה.

המילוי:

1 קופסה גבינה 9%

1 קופסה גבינת קוטג'

1 כף שמיר קצוץ

2-3 כפות אבקת מרק פטריות

2 חלמונים או חלבונים

קורט מלח

מעט פלפל לבן

1 כף קורנפלור

לערבב היטב את החומרים ולהשהות כשעה במקרר. שמוציאים מהמקרר את המילוי ובמידה ודלילי ניתן להוסיף מעט קורנפלור.

אופן ההכנה:

לחלק הבצק ל-  4 כדורים. מכל כדור נרדד עלה.

לחלק המילוי ל-  4 ולמרוח מעל העלים ולגלגל לגלילה.

לחתוך כל גלילה לרצועות בעובי 3 ס"מ. להניח בתבנית מעל נייר אפיה. לפתוח לשושנים..

לאפות עד שמזהיב. מגישים חם.  אפשר גם קר.

ניתן להקפיא ולחמם לפני ההגשה.

הערה: אני משתמשת בשמרית

גביניות