גיליון מס 143
בדיחות
כתב שלמה חלימה
אדם נכנס לדואר לשלם ארנונה . כאשר הגיע לדלפק ניסה לכתוב בעט המונח שם את השק , אך העט לא כתב . הוא ניסה להתבדח עם הפקיד שישב שם ושאל :"תגיד לי . בעט הזה כתבו את הצהרת העצמאות"? הפקיד הסתכל וענה לו :"מודיעין זה אשנב 4 ".
אדם הגיע לפסיכיאטר התיישב מולו ואמר :"יש לי בעיה עם אשתי . היא חושבת שהיא תרנגולת" . הפסיכיאטר ענה לו : " טוב, אז תביא אותה לכאן ונוכל לבדוק אותה, ונוכל לתת לה את הטיפול המתאים " . ענה האיש :" אם אני אביא אותה אליך אז מי יטיל ביצים בשבילנו"?
אדם ניגש למנהל שלו ואמר :"אתה חייב לתת לי העלאה בשכר , ורק תדע ששתי חברות רציניות מאוד רודפות אחריי " . המנהל התעניין :"אילו חברות"? והאיש ענה :"החשמל והגז".
חוף דור – חוף ים בקיבוץ נחשולים
כתבה זהבה קורנברג
קיבוץ נחשולים הנו מקום אידיאלי לבילוי חופשת קיץ עם ילדים ונכדים. קיימים בבית הארחה חדרי מגורים בגדלים שונים. חדרים לזוגות וחדרים לזוגות עם ילדים. חוף הים הצמוד הוא חוף דור – טנטורה. מפרץ ים שקט ביותר, אשר נותן שקט להורים עם ילדים קטנים, (על פעוטים אשר אינם יודעים לשחות כמובן שיש להשגיח). המדשאות בקיבוץ מאפשרות מרחבים גדולים למשחקים שונים עם הילדים ולישיבת משפחות בצוותא בערבים. בקיבוץ קיים חדר אוכל לארוחות בוקר, צהריים וערב. יחד עם זאת קיימת אפשרות לאכול ולבלות בזיכרון יעקב היפה הסמוכה, במדרחוב, ובמוזיאון בבית אהרונסון המנציח את סיפור המשפחה וסיפורה של ניל"י. במרחק של 10 דקות מהקיבוץ אפשר לבלות גם באחת המסעדות הערביות בפורדיס.
במקביל אפשר לבקר במחנה המעפילים בעתלית, אשר נמצאת רבע שעה צפונה מהקיבוץ. המחנה הינו אתר לאומי ומשמש כמרכז חינוכי ללימוד מורשת ההעפלה. במחנה נכלאו מעפילים שנתפסו לאחר מאבק עם הבריטים בעת עלייתם לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וכן פעילי היישוב שנאבקו בשלטון.
מתקיימים סיורים מודרכים בתיאום מראש, בין צריפי המחנה, מפגש מרגש עם עדויות במאגר המידע הממוחשב, וביקור חווייתי ומרגש באונייה המדמה אוניית מעפילים.
כמו כן מתקיימים סיורים ייחודים וחווייתיים לילדים כולל הפעלות לילה בתיאום מראש.
גן החיות התנכי
כתבה אילנה צבר-וינר
הקיץ כבר כאן וגם החופש הגדול שהוא כידוע המפגש הארוך של הסבים ונכדיהם. המון אטרקציות יש בארצנו וההמלצה שלי היא להגיע לגן האהוב, לגן החיות התנכי . הגן נמצא באזור מנחת שבדרום העיר ומשתרע על שטח של 250 דונם.
בגן בריכות, אגם, מפלים, משטחי דשא ופינות חמד מוצלות ולצידם בעלי החיים המקסימים.
הגן בנוי בשני מפלסים ששבילים מקשרים בניהם.
בגן מתחזקים את בעלי החיים בתנאי מחייה טובים, משמרים בעלי חיים נדירים המצויים בסכנת הכחדה בדגש על בעלי חיים ארץ ישראליים וכאלו שנזכרו בתנ"ך. בגן יש מרכז הדגרה לציפורים דורסות, מרכז רבייה ליחמורים שמוחזרים לאחר מכן לטבע. בגן קיים בית חולים המטפל בחיות בר חולות ופצועות.
פרטים נוספים באתר http://www.jerusalemzoo.org.il.
האשה בזהב/ אן מארי אוקונור
קראה וכתבה – רות אקר
מריה אלטמן, תושבת לוס אנג'לס, ניצולת שואה בת 80, יוצאת למסע על מנת להחזיר לעצמה יצירת אמנות השייכת למשפחתה, שנבזזה ע"י הנאצים בימי מלחמת העולם השניה.
היא מחליטה לתבוע את אוסטריה, חוברת לעו"ד צעיר ונמרץ, והתביעה שלהם מעוררת סחרחורת פוליטית ומשפטית. בלב התביעה עמד דיוקן מוזהב של דודתה, אחות אימה, שצייר גוסטב קלימט.
אן מארי אוקונור מספרת על גילגוליו של הדיוקן, שהוחרם בידי הנאצים בוינה, הוחבא במנזר בהרים ולאחר תום המלחמה חזר לוינה והוצג במוזיאון הלאומי עם תמונות נוספות של הצייר.
"האשה בזהב", שצוייר בתחילת המאה ה-20 , הוא דיוקנה של אדלה בלוך- באואר, בתו של בנקאי וינאי יהודי עשיר, ואשתו של איש עסקים עשיר עוד יותר. באותה תקופה עמדה וינה בשיא פריחתה, היתה שוקקת חיים ותרבות, וכל מי שרצה לעשות משהו ולקבל קהל והערכה תלוי היה בבורגנות שרובה היתה יהודית.
הצייר גוסטב קלימט היה באותן השנים בשיא תהילתו, צייר מבוקש ע"י הממסד ולקוחות פרטיים.
הדיוקן של אדלה, שהתאפיין ברקע הזהב הזוהר שלו, צוייר בהשראת הפסיפס של הקיסרית תיאודורה, שקלימט ראה בכנסיה בראוונה.
הציור המוזהב זכה לתשומת לב רבה מיד לאחר שהושלם והוצג בציבור. לימים היו מי שקראו לו " המונה ליזה של וינה",
אדלה בלוך-באואר, היתה אשה משכילה ופעלתנית, דמות בולטת בסלונים של אז. לפני מותה ביקשה מבעלה להוריש את ציוריה למוזיאון בוינה.
חלקו האחרון של הספר מתאר את המאבק המשפטי המרתק עם עליות ומורדות שנערך באוסטריה ובארה"ב. כשבחלקו האחרון נרתם לעזרת גב' אלטמן המליונר היהודי רונלד לאודר, גם בתפקידו כיו"ר הועדה להשבת יצירות אומנות של הקונגרס היהודי העולמי.
אחרי שמונה שנים של מאבק מתוקשר ורווי יצרים, הושבו ציורי קלימט ליורשים החוקיים, בינהם הדיוקן של אדלה בלוך, לגב' אלטמן ולעוד כמה קרובי משפחה.
בימים אילו מוקרן הסרט "האשה בזהב" בבימויו של סיימון קרטיס והשחקנים הראשיים הם, הלן מירן המקסימה, דניאל ברוהל ורייאן רינולדס.
קייטנת סבא וסבתא
הנה ימים באים וקרבים וחופשת הנכדים הופכת את בית הסבים והסבתות לקייטנה כשהסבים והסבתות הופכים למדריכים "צעירים" שצריכים כל יום מחדש למצוא תעסוקה יצירתית ובילוי מעניין עם הנכדים.
טיפים:
כמו בכל קייטנה, רצוי להכין תכנית מראש ולפנות זמן ולהתכונן לוויתורים על ההרגלים הקבועים. (למשל: לוותר על סידור וניקוי הבית בבוקר. ממילא הוא יתלכלך.)
לקראת הטיולים המשותפים, קנו חולצות טי -שרט במידות שונות, לפי גילאי הנכדים. קנו גם לעצמכם חולצות כאלה והדפיסו על כל חולצה את התמונה המשותפת שלכם עם כל הנכדים ואת הכיתוב קייטנת סבא – סבתא.
לפניכם מספר הצעות לבילוי משותף עם נכדים לימות הקיץ שכתבי "כיוון חדש" ניסו אותם עם נכדיהם. ברור שזה אפס קצהו והעולם גדול ורחב וכמוהו מגוון האפשרויות.
רעיונות נוספים ניתן למצוא באתר http://www.saba-sabta.co.il/ וכמובן בחיפוש באינטרנט. (בירחון האינטרנטי "סטטוס" מובאים רעיונות מעניינים לארגון הקייטנה. כדאי לחפש).
הנה באה הרכבת … בואו ילדים לשבת…
כתבה אילנה רוזנברג
מי לא מכיר את שיר הילדים,
שהפך עבורנו לפזמון נכדים.
ובימי הקיץ נטולי המטר,
נפנה מיוזעים לעזרת הקטר,
קטר גדול עם קרונות לא קטנים,
רכבת על אמת ,תענוג לנוסעים.
אפשר עם במבה,אפשר גם לוותר,
החוויה ברכבת היא הרבה יותר.
הנוסעים מסביב ,תמיד ,מסקרנים:
איש עם זקן , אישה עם צעיף על הפנים,
בחורים ישנים ,לבושים באותם הבגדים,
כמו התחפושת של אורי ,שקוראים לה מדים.
נערה שמדברת בפלאפון ומחייכת,
סבתא שקוראת עיתון, ועוד סבא עם נכד.
וגם בחוץ יש הרבה מה לראות,
יש פרדסים,וים ושדות,
כבישים אפורים, ומכוניות צבעוניות,
בתים נמוכים וגבוהים, וקולטים על הגגות.
אפשר לזוז על הכסא לא צריך חגורה,
יש גם שירותים ,על כל צרה.
יש המון תחנות,ובכל מקום משהו מעניין,
כדאי לפנות לגוגל ,והוא כבר יתכנן.
זכאים להנחה
אזרחים וותיקים , בכל סוגי הקווים
תושבי ישראל (אישה מגיל 60 ומעלה, גבר מגיל 65 ומעלה) זכאים ל- 50% הנחה ממחיר הנסיעה המלא. בהצגת תעודת אזרח ותיק או תעודת זהות.
פטורים מתשלום
ילדים עד גיל 5
. בליווי נוסע בעל כרטיס תקף. הפטור לילד אחד לכל נוסע.
פרטים מלאים באתר "רכבת ישראל"
"מזקנים אתבונן" – בנות מצווה מתעדות סיפורן של חברות במרכז היום.
ורד לוי – עובדת סוציאלית במרכז היום
מרכז יום לקשיש, בשיתוף ביה"ס "רעות", השתתף בחודשים האחרונים בפרויקט בינדורי של "בית התפוצות" הנקרא "מזקנים אתבונן".
"בית התפוצות" אוצר ומתעד סיפורי חיים של נשים מבוגרות באמצעות מפגשים עם "בנות מצווה" ופעילויות משותפות ביניהן.
במהלך הפרויקט, שלווה ע"י העובדת הסוציאלית של מרכז היום, הגיעו 12 נערות מביה"ס רעות שהגיעו לגיל מצווה, יחד עם המחנכת הדס, לעשרה מפגשים משותפים עם 12 חברות מרכז היום.
הקשר והחיבור שנוצר בין החברות לנערות היה חם ומיידי, המפגשים נערכו מול המחשב כאשר החברה מספרת לנערה את סיפורה וזו מעלה אותו למחשב. הנערות השתמשו בכלים יצירתיים מגוונים על מנת ליצור קשר של אמון ולהנעים לחברות את המפגשים. במספר מקרים אף הגדילו הנערות לעשות והביאו איתן כיבוד ומתנות.
באירוע מרגש לציון סיום הפרויקט, אליו הוזמנו מנהלת ביה"ס ואמהות הנערות, הועלתה מצגת מרשימה, אשר בשילוב תמונות תארה את תהליך העבודה המשותף ואת הסיפורים המעניינים שנכתבו ונשלחו לאתר בית התפוצות. בלט במיוחד הקשר החם שנוצר בין חברות מרכז היום לנערות. היו שם הרבה חיבוקים ונשיקות ונעשה שימוש רב במילה "סבתא".
פרויקט זה הוכיח שוב כי פעילויות בינדוריות תורמות באופן משמעותי הן לדור המבוגר והן לצעיר. הנערות רכשו ידע רב בכל הקשור לתקופת קום המדינה, העליות לארץ והקשיים הרבים שבהן נתקל הדור המבוגר עם הגעתו ארצה. בנוסף ניתנה להן אהבה, הערכה והכוונה מצדן של החברות. החברות זכו להעלות סיפור מחייהן לאתר בית התפוצות למשמר לדורות הבאים ותוך כדי קיבלו הרבה חום ואהבה מהנערות.
את חשיבות ומשמעות הפרויקט לשני הצדדים ניתן להבין ממשפט שאמרה אחת המשתתפות בסיום : "זכיתי בנכדה חדשה"…
מרכז המבקרים בתנובה רחובות.
כתבה: יונה כהנוביץ
הימים ימי קיץ חמים ולחים. קייטנות הקיץ הסתיימו ו"קייטנת סבתא וסבא" התחילה. לפנינו עמדה השאלה מה עושים שלושה נכדים בגילאים שונים אך קרובים. היה ברור שהבילוי המשותף צריך לכלול מקום מוצל וקריר וקרוב ככל האפשר. (לנסוע עם שלושה נכדים למרחקים ארוכים זה מתכון לחירשות זמנית).
האינטרנט נתן את התשובה "מרכז תנובה" בדרך הים ברחובות (מיד אחרי מכבי אש). חמש דקות מהבית.
הזמנו סיור בטלפון (כן יש להזמין מראש) ולהפתעתנו הגענו למקום בו הפעילות מגוונת מאוד: במתחם הממוזג ענינו על שאלון טריוויה ממוחשב, בסימולאטור פתרנו תעלומה (וזכינו להתזת זרזיפי מים ). צפינו בסרט המסביר את תהליך היצור וצפינו "על באמת" בתהליך עצמו.
הנכדים הרוויחו כיף שבצידו הבנה של תהליך ייצור החלב ובסוף גם הפתעה מתוקה ואנחנו הסבים בילינו במקום קריר (בחלקו) ומוצל והעיקר קרוב לבית.
פרטים נוספים ב- https://www.tnuva.co.il/
טל. 08-9444236 או 1-800-221422 , שלוחה 2.
הערה: המקום מיועד לילדים מגיל 6.
מכללת "עמית" מסיימת את שנתה ה-20
בשבוע שעבר נערך מפגש סיום חגיגי של מכללת עמית אשר מתקיימת מזה כ-20 שנה בנס-ציונה.
במהלך השנה למדו ושמעו 150 אנשים הרצאות במגוון תחומי ידע ממיטב המרצים בארץ.
לדברי החברים הייתה זו שנה מרתקת במיוחד אשר כל מפגש בה הסתיים עם יצירת עניין, מידע חדש ובעיקר טעם של עוד.
עידית חן-סייג, מנהלת בית האזרח הוותיק, ציינה בדברי הסיכום שלה כי קיבלה פידבקים ממרצים שהיו במכללה כי ההנאה והאתגר הגדולים ביותר עבורם היא להרצות לפני הקהל הנס-ציוני האינטילגנט ותאב הידע אשר מגיע מוכן עם הערות ושאלות ואף חוזר ומוודה לאחר מכן אם התשובות שניתנו לו אכן נכונות.
כמו כן הודתה להנהלה בראשות גב' רנה פלדמן , לצוות עובדי ומתנדבות בית האזרח הוותיק ובמיוחד לחברי המכללה על האמון שרוכשים וההשתתפות הדינמית שלהם.
עידית אף הזמינה את הקהל הרב שנכח במקום להמשיך להגיע לבית האזרח הוותיק גם בחודשי הקיץ, שם תימשך הפעילות המעניינת בשיא המרץ עם הטבות קיץ לנרשמים.
גם רנה פלדמן יו"רית העמותה נשאה ברכה לרגל הסיום והודתה לכל העושים במלאכה המסייעים להצלחתה של מכללה זו בשנתה העשרים.
בתוכנית הסיום נהנו המשתתפים ממפגש מוסיקלי מרגש "כאן נולדתי" במהלכו אירחה נאוה שפיצר את חיים חיטמן ויונתן מילר עם שירים וסיפורים על היוצר והמלחין עוזי חיטמן.
עבודה לאחר גיל הפרישה
כתב – שלמה חלימה
לא מכבר ביקרתי את יוסף מזרחי, מי שעמד בראש עמותת האזרח הוותיק של נס ציונה . לזכותו פעולות רבות שכל ציבור הגמלאים נהנה מהם עד ימינו . מזרחי, עתיר הניסיון והחכמה, סיפר לי שכאשר הגיע לגיל 60 הוצעה לו פרישה מוקדמת והיו לו היסוסים אם לפרוש לפני הגיעו לגיל. הוא הלך להתייעצות עם אדם מוסמך שאמר לו חד משמעית :"המשך לעבוד ללא שכר ובלבד שלא תפסיק לעבוד. הפסקת עבודה פירושה מחלות וניוון". מזרחי עדיין מחזיק בדעתו שזו הייתה אחת העצות הטובות שקיבל. אבל במדינת ישראל לא כל מי שרוצה יכול לעבוד, ולא כל מי שיכול רוצה. בקרבת שכונת מגוריי חי לו זוג קשיש שעלו מחבר העמים. הם קיבלו היתר לעלות ארצה לאחר ההפשרה בין הגושים בתחילת שנות ה-90. הם הגיעו חסרי כל אך לא בחלו בשום עבודה. הזוג הזה אסתר ומרק עוררו אצלי תחושה של כבוד והערכה רבה. מידי ערב כאשר רוב האנשים היו חוזרים לבתיהם לנוח, אסתר ומרק שניהם לאחר גיל הפרישה, היו יוצאים לנקות את חדרי המרפאה בבניין ה"קניותר". הם נהגו ללכת את הדרך לעבודה ברגל כדי לחסוך את דמי הנסיעה. היום אסתר חולה והם הפסיקו לעבוד. אבל, אם הדבר היה תלוי בהם היו ממשיכים לעבוד. ישנן עוד דוגמאות סביבי אך ישנם גם כאלו ש"שנגמלו" מעבודה בסביבת גיל ה-50 . ניתן לראותם יושבים בבתי קפה ממלאים טפסי לוטו או פיס ומקווים לשנות את מזלם .
שאלתי את ד"ר דורון גורפינקל, רופא גרנטולוג מוסמך ועתיר ניסיון: מדוע טוב שאנשים ימשיכו לעבוד לאחר גיל הפרישה ?
ד"ר גורפינקל : "עיסוק לאחר גיל הפרישה הוא תמיד דבר טוב. זה מעניין , זה נוגד הדיכאון הטוב ביותר, ואני עצמי פרשתי לפני כשנה והתחלתי בקריירה חדשה המוסיפה לי טעם ואתגר לחיי. ישנו גם צד כלכלי רחב לדברים. במשך שנים נתתי הרצאות ואני מאמין שאף מדינה מערבית המצויה בתהליכי הזדקנות לא תוכל להמשיך ולשאת את המשא הזה של גמלאיה לאורך שנים. (כל יועץ פנסיוני יאמר את זה). לכן כל גמלאי שעובד מוריד מעט מהנטל".
מירב ארלוזורוב כלכלנית בכירה כתבה ב"דה מרקר" מאמר ב-27/5/14 על תכנית שגיבשה ממשלת ישראל עוד בזמנו של השר לענייני ותיקים אורי אורבך ומנכ"ל משרדו גלעד סממה בשיתוף עם המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופסור קנדל שעיקרה עידוד גמלאים להמשך עבודה. העלות המשוערת היא כ- 240 מיליון ₪ וניתן יהיה לממנה באמצעות ביטול ההטבה הניתנת כיום לגמלאי בגין תוספת ותק ודחיית קבלת קצבת זקנה. האוצר והביטוח הלאומי טרם הביעו תמיכה בתכנית. ארלוזורוב כותבת שהזדקנות האוכלוסייה זוהתה על ידי המועצה לכלכלה כאיום אסטרטגי על ישראל ועד 2030 שיעורם באוכלוסייה יגיע ל- 15% מהאוכלוסייה. באופן אבסולוטי, מספרם יוכפל לעומת מספרם כיום. בכסף מדובר בהוצאה ענקית של 16 מיליארד ₪.
לגמלאים רבים נטייה ורצון לעבוד אך ישנם חסמי שוק וגיל וכן מערכת המיסוי והקצבאות המהווה חסם שלילי. המדינה "קונסת" עובדים שמרוויחים מעל 5032.- ₪. מי שהגיע לגיל פרישה ורוצה לעבוד המדינה מפחיתה מקצבת הביטוח הלאומי שלו 60% . הועדה הבוחנת את הזדקנות האוכלוסייה רוצה להוריד זאת ל-30%.
ישנו היבט חשוב נוסף שעל הממשלה לתת דעתה עליו . הגמלאים מהווים הון של ידע אנושי שיורד לטמיון. עידוד אנשים כאלה לצאת לעבודה יתרום רבות למשק והתפתחותו. אותה ועדה ממליצה על צעדים משלימים לבני 60 פלוס. הפרויקט ייקרא "דרוש ניסיון" ויעשה בתיאום עם שירות המדינה שייצור תקנים לאזרחים ותיקים. עיתונאי "כלכליסט " שאול אמסטרדמסקי כותב במאמר מתאריך 11/6/15 שהתקן יחולק לשניים. תקן מנהלי לעבודות טכניות שהשכר עליו יהיה 30 ₪ לשעה , ותקן יועץ (בעל ידע וניסיון ייחודים שישתכרו 60 ₪ לשעה עד 75% משרה.
ממשלת ישראל מצויה בתחלופה מתמדת שאינה מאפשרת קביעת מדיניות יציבה בתחום שהוא בבחינת פצצת זמן לדורות הבאים. ונסיים ונאמר כאן "הזמן קצר והמלאכה מרובה" . אנא , התחילו לעבוד כי אנשים רבים תלויים בכם.
פעילות גופנית בגיל השלישי.
כתבה רות אקר
לרי החל לרוץ בגיל 60, בתחילה רבע שעה בכל פעם ולאט לאט האריך את הזמן והמרחק. תמיד הוא חוזר שטוף זיעה ומאושר. לימים אף הצטרף לקבוצת ריצה בנס ציונה וברחובות והרחיב את מעגל הידידים. היום כפנסיונר הוא זקן הרצים בקבוצה, חוגג עמם ימי הולדת וחגים.
מי שישכים קום ויצא לרחובות נס ציונה יראה קבוצה לא מבוטלת של אנשים בגילאים שונים, הצועדים או רצים, כך הם פותחים את יומם. לחלופין גם בערבים ישנה קבוצה גדולה של אנשים העוסקים בספורט הצעידה או הריצה.
שאלתי אחדים מהם, "מה זה עושה לכם?" והם ענו "המון", " ראשית אנו יוצאים מהבית לאוויר הטרי בחוץ, בדרך פוגשים אנשים, מדברים, מתידדים, ולפעמים אף מרכלים, וחוץ מזה מנערים את העצמות, מזרימים את הדם, זה עושה לנו טוב, ממריץ את האדרנלין בגוף, ומעודד לפגוש אנשים נוספים שעושים כמונו."
אורח החיים המודרני מאפשר לנו חיים עם תזוזה גופנית מנימלית, אנחנו מחליפים תחנות בטלויזיה בעזרת שלט, עולים במעלית במקום במדרגות, מגיעים למרכזי קניות ולשווקים במכונית וגם בתוך השכונה אנו מתניידים ברכב. הנוחות והנגישות מצוינות אבל חוסר התנועה מנוון, מעלה תחלואה ומביא לתמותה מוקדמת יותר. בנוסף אדם מבוגר ש"ויתר" על ביצוע פעילות מסוימת כגון הליכה למכולת, או ניקוי הבית, יתקשה לחזור ולבצע פעילות זו בעתיד. כל העוסקים בחקר הגיל השלישי ממליצים בחום על פעילות גופנית מספר פעמים בשבוע.
ד"ר קרלין אורטופד מומחה מהמרכז לרפואת ספורט, קובע באתר שלו באינטרנט , ש"פעילות גופנית משפרת את איכות החיים ומתאימה לכל אדם ולכל גיל, ובגיל המבוגר היא חיונית להזדקנות בריאה ותורמת לשמירה על הבריאות, לשיפור התפקוד היומיומי ולעצמאות. פעילות סדירה היא אחד מהדברים החשובים ביותר שאתם יכולים לעשות למען בריאותכם."
עצם ההכרה בחשיבות של הפעילות הגופנית אינה מספקת. ולכן צריכים למצוא גם דרכים להתמיד בפעילות. זאת מושגת ע"י עיסוק בפעילות שהאדם נהנה ואוהב לעשות, כגון: הליכה, ריצה, גינון, רכיבה על אופניים, ריקוד וכו', ניתן בקלות למצוא פעילות גופנית המתאימה לכל גיל ולכל אדם. או להשתלב בקבוצת חברים.
הפעילות אינה חייבת להיות אינטנסיבית, אלא מתונה ובהדרגה ניתן להגביר אותה. חשוב לדעת שגם פעילות מועטה עדיפה על העדר פעילות, ולכל שינוי קל באורח החיים יש השפעה חיובית על הבריאות. מחקרים מראים כי קבוצת האוכלוסיה שנתרמה במידה הרבה ביותר כתוצאה מהגברת הפעילות הגופנית היא האוכלוסיה בגיל המבוגר, מעל 65. ההמלצה היא לעסוק בפעילות כמו הליכה 30 דקות ביום, 4 פעמים בשבוע.
ב"בית האזרח הותיק" בעירנו נס ציונה, מודעים לחשיבות הנושא, ובאמת יש מספר רב של פעילויות הקשורות להפעלת הגוף, כמו חוגי התעמלות שונים, עיצוב הגוף, בניית עצם, פלדנקריז, פילאטיס, והתעמלות בריאותית, גם חוג לריקודים כמו זומבה גולד, המותאם לגיל השלישי, היא הפעלה המשלבת פעילות גופנית וחברתית כאחד.
השיטה הקלה להגביר את הפעילות הגופנית היא אימוץ אורח חיים פעיל. ללכת רגלית במקום לנסוע. לעלות במדרגות במקום במעלית.
בסקירה זאת התייחסתי בעיקר לפעילות הארובית. בנוסף כדאי לחזק גם את שני התחומים הנוספים: גמישות,שיווי משקל, חיזוק השריר (כוח) והעצם.
למידע מפורט נוסף אפשר לחפש באינטרנט "פעילות גופנית בגיל השלישי".
פשטידת קישואים
תבנית מלבנית חד פעמית או פיירקס 21×30
החומרים:
1 ק"ג קישואים
1/4 – 1/2 חבילה מרגרינה או שמן זית
2 ביצים
3 בצלים קצוצים
3 כפות קמח רגיל גדושות לנפות
3 כפות אבקת מרק פטריות
1 כף מיונז
1 קופסה של פטריות טריות או קופסת שימורים (עדיף טרי)
מלח
פלפל
שמיר קצוץ
פירורי לחם לפיזור
אופן ההכנה:
לקלף (לגרר הקליפה עם סכין ולחתוך את הקישואים לרצועות עובי אצבע (כל רצועת לשתיים או שלוש) ולבשל במים ללא מלח. עד שמתרכך מעט (לא יותר מדי).
לאחר הבישול להניח הקישואים במסננת לסינון הנוזלים.
לטגן הבצל הקצוץ במרגרינה או בשמן זית עד שקוף . לחתוך את הפטריות ולסחוט מעט ולהוסיף לבצל ולאדות מעט.
להוסיף הקמח ואבקת מרק הפטריות ולבחוש היטב. להוריד מהאש. לצנן ולהוסיף את הביצים אחת , אחת ולבחוש היטב.
להוסיף את שאר החומרים ולערבב.
לשמן תבנית בשמן ספריי ולפזר עליה מעט פירורי לחם ולשפוך את העיסה ולישר ומעל לפזר שוב מעט פירורי לחם. לאפות עד שמזהיב.
עוגת תפוחים במילוי רסק תפוחים
מלבנית מפיירקס 20×30 או מס' 26 עגולה
החומרים לבצק:
1 חבילה מרגרינה בטעם חמאה מומסת
3/4 כוס סוכר
1 חבילה קטנה קמח אוסם
לבחוש החומרים היטב ולהוסיף:
1 ביצה
לבחוש היטב.
למילוי:
ריבה למריחה מעל הבצק
1 קופסת רסק תפוחים ללא סוכר
אופן ההכנה:
2/3 מהבצק לשטח בתבנית אפיה משומנת. מעל הבצק למרוח ריבה ולשפוך מעל
1 קופסת רסק תפוחים (ללא סוכר).
את ה- 1/3 הנותר של הבצק לערבב עם מעט קמח עד לקבלת פירורים
גסים ולפזר מעל התפוחים.
לאפות עד שמזהיב
לאחר האפיה לצנן העוגה ולשמור במקרר.